<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן רל"ה</h1>
<h2>דף יז:</h2>
שלא להעיד קרוב שנאמר (דברים כ"ד) לא יומתו אבות על בנים וגו', ואפי' קרוב לערב פסול לעדות, וקרובי הדיין לפי הירושלמי (סנהדרין כ"א והביא הרי"ף רע"ב). ולפי ענין ההלכה האחין זה לזה קרוים ראשונים, ובניהם שניים, ובני בניהם קרויים שלישיים, אמרינן בפרק יש נוחלין (דף קכ"ח) מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא ולית הלכת' כוותיה, ופסק בס' המצות (לאוין סימן רט"ו) באבא דאבא דאבא כשר לדברי הכלא) ופסק ר"ת (בתוס' סנהדרין כ"ח) דשלישי בראשון פסול, וכדרך שאתה מונה בזכרים יש לנו למנות בנקבות וכל אשה שאתה פסול לה אתה פסול [ל]בעלה, כל איש שאתה פסול לו אתה פסול לאשתו חוץ (כר"ת דלעיל ר"ש ור"מ פליגי וכן בתוס' שם דף כ"ח) משלישי בראשון (ש"ע אם דנין על ממון שיש לבעלה הנאה ממנו פסול לה דמה שקנתה אשה קנה בעלה) והיכא דאיכא תרי בעל באשתו יש פסול ויש כשר, כיצד ב' שלקחו ב' אחיות או אשה ובתה פסולין, זה לקח אשה וזה בת אחותה, וכן הנשואים בנות שתי אחיות או בנות שני אחים כשריםב) (ש"ע ומיהו לכתחלה לא יחתמו עצמן על שטר ביחד) ואבי (שם) חתן ואבי כלה כשרים זה לזהג) (ש"ע וי"א אע"ג דלעדות כשרים אסורים לדון דה"ל כאוהב ואפילו הוא דיין קבוע יכול לומר אינו מקובל לי ובדיעבד דינו דין) וכן אחי האח ואין אדם מעיד לאשתו ארוסה אבל לקרוביה כשר עד שישאנה וכל הקרוב (ב"ב דף קכ"ח) באותה שעה ונתרחק כשר והאוהב והשונא כשרים לעדות והפסולים פסולים בין לזכות בין לחובה, ואם היה יודע בעדות קודם שנעשה חתנו ואחר כך נעשה חתנו פסול, ואם הוא חתום בשטר הוא אינו מעיד על כתב ידו אבל אחרים מעידין עליו וכן בגזלן אבל קטנים (כתובות דף כ"ח) ונעשו גדולים אין מעידין חוץ מדברים אלו, על כתב ידו של אביו, ושל אחיו ושל רבו, ועל פלונית שיצאה בהינומה וראשה פרוע ועד כאן היינו מהלכין בשבת, ושאכלנו בקציצה של פלונית, אבל אם היה (שם בברייתא) עכו"ם ונתגייר עבד ונשתחרר אין נאמנין, וכל עדות (ב"ב דף מ"ג ועיין בהג"ה מיימנות דף תשמ"ו) שנראה שמעדות זה יש שום הנאה למעיד פסול שאין לך קרוב יותר מזה. [סמ"ק סימן רל"ה]. א) ומורי הר' יצחק לא קבל כן אלא ודאי פסול משום דקשיא ליה אמאי לא תניא במתניתין האב ובנו ומתרץ דלמאן דמכשר באבא דאבא לא מצי למתני ולמאן דפסיל לא בעי למיתני דהני דתני במתניתין יש להם הפסק ואב ובנו אין להם הפסק עד כאן בהג"ה. ב)0דתרי בעל באשתו לא אמרינן כי אם מראשון לראשון, ואשה ובתה נמי חשיב ראשון בראשון עד כאן הגה"ה. ג) וגם בכל אלו צריך שיצטרף אחד מן השוק עמהם שהיה גדול באותו שעה שיכיר החתימה, וצ"ע.
